בס"ד

אבי הבן מניח הכסא ליד מקום הברית ואומר בקול רם:

זֶה כִּסֵּא שֶׁלְּ אֵלִיָּהוּ  זָכוּר לַטּוֹב:

וחוזרים הקהל ואומרים:  זֶה כִּסֵּא שֶׁלְּ אֵלִיָּהוּ  זָכוּר לַטּוֹב:  

כשמכניסים את התינוק למול יקומו הכל מפניו ויאמרו בקול רם וברננה:

וְהַלְלוּיָהּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר כְּבוֹדו מָלֵא עוֹלָם מִכָּל עַיִן נֶעְלָם. בָּרָא מַלְאָךְ וְגַלְגַל וְאוֹפָן וּבְאָדָם הָשְׁלָם. וַיְבָרְכֵם לֵאמוֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּרְדוּ בָּעוֹלָם. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כּוּלָם וְהַלְלוּיָהּ. אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶֽיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶֽךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶֽךָ: וְהַלְלוּיָהּ.

מנהג ארץ ישראל שאבי הבן מחזיק את הנימול לכיוון מזרח, ואומר פסוק בפסוק. והקהל אחריו:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד

יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

אָנָא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָא אָנָא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָא:

אָנָא יְיָ הַצְלִיחָה נָא אָנָא יְיָ הַצְלִיחָה נָא:

האב ממנה את המוהל להיות שלוחו, והמוהל מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָּֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל הַמִּילָה: אם אבי הבן המוהל מסיים: לִמוֹל אֶת הַבֵּן:  

ומיד אחרי החיתוך מברך אבי הבן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָּׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁלְּ אַבְרָהָם אָבִֽינוּ.  

והעומדים שם עונים:אָמֵן.

כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ  לַבְּרִית, כֵּן תַּכְנִסֵהוּ  לַתּוֹרָה וְלַמִצְוֹת וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמֵן.  

ואחר כך מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה: אָמֵן.

ואח"כ קורא שם לתינוק ואומר. בּוֹא בַבְּרִית (פלוני): וגם העומדים אומרים. בּוֹא בַבְּרִית (פלוני):

ואומרים מזמור זה יחד בקול רם: 

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְיָ הַהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָך אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵתִים סָבִיב לְשׁוּלְחָנְךָ: הִנֵה כִי כֵן יְבוֹרַך גָבֶר יְרֵא יְיָ: יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשׂרָאֵל:  

ואחר גמר מעשה המילה מברכים על כוס יין ברכות אלו:

המברך מחזיק את כוס היין בימינו ואומר סַבְרֵי מָרָנָן, ועונים. לְחַיֵי.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְרִי הַגָּֽפֶן:

מחלקים הדסים וכדומה ומברך: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יָדִיד מִבֶּֽטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹֽדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי חֶלְקֵֽנוּ צוּרֵֽנוּ צִוָּה בְּצַוָאַת קְדוֹשִׁים לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵֽנוּ מִשַּֽׁחַת, לְמַֽעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, כּוֹרֵת הַבְּרִית:  

ואומר תפילה זו כוללת לנימול וליולדת:

תִּשְׁתַּלַח אָסוּתָא דְחַיֵי וּדְרַחַמֵי מִן קֳדָם מֵימְרָא דּשְׁמַיָּא, לְמִפְרַק וּלְשֵיזָבָא וּלְאַסָּאָה לְיָנוֹקָא הָדֵין דְּאִמְהִיל לְקִבְלַן וּלְאִמֵיהּ דְּיָנוֹקָא הָדֵין דְהִיא צְרִיכָה אָסוּ בְּיִשְׂרָאֵל. יַסִי יָתְהוֹן מָרֵי שְׁמַיָא וִירַחֵם עַלֵיהוֹן. וְיִתַּסוֹן כְּמָא דְּאִיתַּסִיאוּ מֵי מָרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וּכְמַיָּא דִּירִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָע. וּתְהֵי קִצָא לְעָקַתְהוֹן לְרַחַמָא עֲלֵיהוֹן, וְתִקְרַב וְתֵיתֵי אָסוּתְהוֹן אָסוּ שַׁלְמָא קָרִיבָא. בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

ומסיים בתפלה זו:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּֽלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני) יִשְׂמַח הָאִיש בְּיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְתָגֵל הָאִשָה בִּפְרִי בִטְנָהּ, כָּאָּמוּר: יִשְׂמַח אָבִֽיךָ וְאִמֶּֽךָ. וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּֽךָ: וְנֶאֱמָר: וָאֶעֱבֹר עָלַֽיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶֽסֶת בְּדָמָֽיִךְ, (המוהל מטעים פעמיים, מעט מאצבעו לתינוק, כשאומר פסוק זה) וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי, וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי: וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

(פלוני) הַקָּטָן הַשֵׁם יְגַדְּלֵהוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנָס לַבְּרִית, כָּךְ יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַמִצְוֹת וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן.  

נותן יין מהכוס לכוס קטן ומשגרו ליולדת ושותה ונותן לאחרים לשתות:

ביציאת התינוק ממקום הברית אומרים:

וְהַלְלוּיָהּ הַיֶלֶד הַנִּימּוֹל הַזֶּה יְבָרְכֵהוּ אֵל רָם. וְיִתְבָּרֵך כְּבִרְכַּת מֹשֶה בֶּן עַמְרָם, וּכְבִרְכַּת מִי שֶנִּגְלָה עָלָיו בְּפַדַן אֲרָם. וְהַלְלוּיָהּ:  

אומרים קדיש יהא שלמא וכו'

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:  

וי"א שאומרים ר' חנניה בן עקשיה אומר וכו' קדיש על ישראל.