בס"ד

צריכים זהירות יתירה לא לריב בבית היולדת אודות השם, כי אז סכנה חס וחלילה לילד. (שמירת הגוף והנפש)

בספר דברי חנה השלם (פרק י"א) הקפיד מאד על הבעלים שלא מתייעצים עם הנשים לגבי השמות, והטענה שחבלי לידה סובלים הנשים והבעל הולך לו ונותן שמות ? !

יש הנוהגים לשאול ולדרוש מפי צדיק וגדול הדור על אודות השם שיקרא לבנו. (ברית אבות)

הגה"ק הדברי חיים מצאנז זצ"ל נהג לברך בעצמו את הברכות, ובקריאת השם היה אומר מעצמו את השם בלי לשאול את האב. (אבני המקום)

יש נוהגים לקרא על שם המאורע בפרשת השבוע או בהפטרה. (בית אהרן, חותם קודש סימן יא)

יש נוהגים לתת שם, לפי חודש, או חג, שנמצאים בו, ולדוגמא, הנולד בחג או שהברית בחג, קוראים לו בשם יום טוב וכדומה. (זכר דוד)

יש נוהגים לפתוח חומש או תנ"ך, מבלי לכוין על עמוד מסוים, ורואים איזה שם שהוזכר בעמוד שבצד ימין, ובו קוראים, כאות מן השמים שזה שורש נשמתו של הילד ההוא. (קמח סולת הלכות מילה, וכן במהר"י ברונא סי' ק"א)

האר"י הקדוש בשער הגלגולים, (הקדמה כ"ג) הביא, שהשם שקורים לאדם- אביו ואמו אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא וכו', ולכן הקפידו מאד אדמור"י חב"ד לא להתערב בענין השמות כלל, והעיקר שיהיה בהסכמת שתי ההורים.

זכות קדימה בין ההורים

יש שנהגו שזכות שם הבן הראשון שייך לאם (ליקוטי מהרי"ח) הטעמים לכך: א כי האשה עוזבת את בית הוריה וכמתנתקת מחברתה וסביבתה, וכדי לא לנתק לגמרי את הקשר עם משפחתה, ניתנה לה הזכות לקיים שם להוריה על ידי קריאת שם הילד הראשון על שמם. (שו"ת כתר אפרים סי' ל"ט)  ב כיון שאבי האם מתחייב לתת לנדוניא לזוג כמה שנים, לכן נתנו לו זכות קדימה. (אוצרות ירושלים)

יש נוהגין ששם בן הראשון שייך לאב ואחר כך לאם, וכן הלאה לסירוגין. (דעת זקנים בעלי תוספות, חזקוני, אלשיך, ועוד ראשונים על פי בראשית ל"ח) ואין לאב לוותר משום שלום בית, ומשום שפוגע באביו ובמשפחתו. (שו"ת בצל החכמה ח"ג סימן קח) ובשו"ת יביע אומר הביא שיכול למחול.

יש נוהגין ששמות הבנים לאב ושם הבנות לאם. (מנהג עדות המזרח)

אם עושים פשרה ונותנים שמות על שניהם יקדים שם אביו (בן איש חי שופטים כז)

אמנם יש שכתבו להימנע מלקרא לבנו על שם אביו וחמיו ביחד. (שו"ת בצל החכמה ח"א סימן ל"ד)

יש נוהגים שאם אין להורי הילד הורים בחיים, לעולם יקדים שם אחר אביו, ואם יש להם הורים בחיים, הזכות למשפחת האם. (אוצרות ישראל)

יש אומרים ששם הרב קודם לשם ההורים. (זכר דוד) ויש אומרים ששם אבותיו קודמים (משנה הלכות)

מי נותן שם

האב נותן את השם ואם האב לא נמצא במקום, האם נותנת את השם. (חזקוני בראשית לח)

אם האב נתן שם אחד והאם שם אחר, שם האב עיקר. (פתחא זוטא או"ח ח"א סימן מה)

אם קראה לו שם בלי רשות האב, יכול לשנות לכל שם שירצה, ועדיף שם הדומה לשם שנתנו לו כבר. (ברית אבות) והאדמו"ר מליובאוויטש אמר שחס וחלילה לשנות שם, רק שיכול להוסיף שם. וכן מובא באגרות משה (יו"ד ח"ג סי' צ"ז). ובספר כורת הברית כתב, שאין האב יכול לשנות ולא להוסיף כלום.

טעות בקריאת השם

טעה ונתן שם ואחר כך התברר שבנו אחר נקרא בשם זה, או שאחד ממשפחתו שמקפיד נקרא בשם זה, יש אומרים שיכול לעקור שם הראשון לגמרי ולתת שם אחר, תוך שלושים יום. (ברית אבות) ויש אומרים שיכול להוסיף עוד שם, )יד אליעזר אות קי"ד) ויש אומרים שאין להוסיף, וכשיש לו שני שמות יקפידו שהשם השני יהיה עיקר. (אדמו"ר מליובאוויטש)

טעה האב בזמן הברכה ואמר שם אחר, אם לא תיקן תוך כדי דיבור אין לשנות השם ונשאר בשם זה. (מבשר טוב סי' ע"ט)

טעה המברך ואמר שם אחר אין לחוש בכך ונקרא בשם שאמר האב. (מהר"ם מבריסק(